גזר דין בתיק ת"פ 4644/06

1.         גזר הדין מתייחס לחמשת התיקים שבכותרת. הנאשם צירף ארבעה תיקים, הודה והורשע בביצוע 13 העבירות הבאות:

א.        השגת גבול עבירה לפי סעיף 447 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").

ב.         2 עבירות של שימוש ברכב ללא רשות בעליו עבירה לפי סעיף 413 (ג) לחוק העונשין.

ג.         3 עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

ד.         פריצה לרכב עבירה לפי סעיף 413 ו'  לחוק העונשין.

ה.        גניבה מרכב עבירה לפי סעיף 413 ד' לחוק העונשין.

ו.         2 עבירות התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה עבירה לפי סעיף 406 (ב) לחוק העונשין.

ז.         גניבה עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

ח.        הונאה בכרטיס אשראי עבירה לפי סיעף 17 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו - 1986.

ט.        החזקת רכוש החשוד כגנוב עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

2.         העבירות בוצעו בין השנים 29/3/05 ל- 10/11/10.

3.         הנאשם התייצב לראשונה באולמי ביום 4/2/07 וביום 28/2/07 נשלח בהסכמה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. הפסיכיאטר בחוות דעתו מיום 15/3/07 קובע שהנאשם שירת ביחידה מובחרת, אובחן כסובל מפגיעה פוסט טראומטית כתוצאה מחוויות שעבר במלחמת לבנון אבל כשיר לעמוד לדין, מבחין בין טוב לרע ואינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי בעל כורחו. עוד מאשר הפסיכיאטר שהנאשם הצליח להיגמל משימוש בסמים והיה נקי מהם במשך 12 שנה בעקבות שהות במרכז גמילה.

4.         לפניי תסקיר מעצר ועוד ארבעה תסקירים של שירות המבחן (מתאריכים 25/11/10, 28/12/10, 13/4/11, 28/6/11, 19/7/11).

5.         מקריאת התסקירים אני למד על מורכבותו של המקרה. כבר כשהובא לראשונה הוא היה בטיפול גמילה במרכז הירושלמי לטיפול בבעיות סמים ותחלואה כפולה. מהתסקירים עולה, שהשימוש בסמים החל לאחר שחרורו מצה"ל על רקע סימפטומים פוסט טראומטיים שהחריפו. מהתסקירים נלמד שהנאשם קיבל בעבר טיפול גמילה והגיע לכך שהיה אפילו מדריך למטופלי גמילה. אנו רואים שכבר בתסקיר המעצר מומלץ לשחררו לטיפול גמילה כיוון שכאשר הוא נמצא במעקב פיקוח הוא מקיים את הכללים. שירות המבחן ביקש מספר דחיות כדי לעקוב מקרוב אחרי השתקמות הנאשם. בהמשך להתקדמותו הוקלו תנאי שחרורו ממעצר הבית בו היה נתון כדי לאפשר לו להמשיך ולהוכיח כי הטיב את דרכו. בהתחשב בהצלחתו של הנאשם עד כה בהליך הגמילה וקיום תנאי השחרור ממליץ שירות המבחן שלא לשלוח אותו למאסר בפועל ולהסתפק במאסר לריצוי בעבודות שירות בתוספת צו מבחן למשך 12 חודש.   

טענות המאשימה

6.         המאשימה רואה לזכותו של הנאשם את העובדה שהודה וצירף תיקים ובכך חסך מזמנו של בית המשפט, מתעלמת מהליך הגמילה הארוך שעבר בהצלחה ושמה את הדגש על מספר העבירות הרב בהן הורשע. היא טוענת שהעובדה הנ"ל מחייבת הטלת עונש של מאסר בפועל בתוספת מאסר על תנאי במיוחד לאור העובדה שהנאשם כבר הורשע בשנת 1995 בגין עבירה שבוצעה בשנת 1993 והניסיון הזה לא הרתיעו.

טענות ההגנה

7.         הסנגור מבקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. חוזר על סיפור חייו של הנאשם שסיים 12 שנות לימוד, שירת ביחידה קרבית מובחרת במלחמת לבנון, ונפגע נפשית במהלך המלחמה. הוא מדגיש שהנאשם קיים אורח חיים נורמטיבי תקופות ארוכות. הוא מבקש להתחשב בכך שהנאשם לראשונה בחייו היה במעצר כחודשיים מיום 11/11/10 עד 5/1/11 ומאז הוא נמצא במעצר בית ואיזוק אלקטרוני. הנאשם מקיים את תנאי השחרור בדייקנות ומשתתף בקבוצות תמיכה כדי לצאת מהמצוקה בה הוא נמצא. הסנגור המציא סדרה של גזרי דין התומכים בעמדתו העונשית.

8.         אמו של הנאשם העידה שמאז תחילת ההליכים חל שינוי בהתנהגות הנאשם שחזר לגור בביתם והוא מטפל בה ובאביו החולה וגורם לה לנחת רבה.